מי הוא הזקן בחלון

האם הציור "הזקן בחלון" מאת האמן ההולנדי מהמאה ה-17 מתאר את דמותו של מחבר הספר "תוספות יום טוב" רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין, בעת מעצרו?

אני נוהגת לפרסם ציור אחד ביום בסטורי של וואטסאפ. השבוע פרסמתי את הציור "הזקן בחלון" מאת האמן ההולנדי סמואל ואן הוגסטרטן (Samuel van Hoogstraten) שהיה מתלמידיו של רמברנדט.

הוגסטרטן נולד בדורדרכט הולנד בשנת 1627 - 1678. במשך חייו הוא יצר ברומא , וינה, לונדון ואמסטרדם. הציור של הזקן בחלון הוא מהמפורסמים ביצירותיו אך יש לו יצירות רבות שעוסקות באשלייה בטכניקה ריאליסטית ביותר. הוא היה גם משורר וסופר ועסק בזואולוגיה, תיאטרון ופילוסופיה.

הציור של הזקן בחלון תפס את תשומת לבי בקבוצת פייסבוק שעוסקת בפרסום וניתוח ציורים של אמנים מהולנד וארצות השפלה מתקופת תור הזהב של האמנות ההולנדית.

בעקבות פרסום הציור בסטורי שלי קיבלתי הודעה מבת דודה שטענה כי מדובר בדיוקנו של ר' יום-טוב ליפמן - הלר מזמן שהיה בכלא.

ההגדה על מעצר הרב כפי שכתוב באתר דעת:

״ בהיות בן י"ח (1597) נתמנה לדיין בעיר בפראג. בשנת 1624 נתקבל לרב בניקלשבורג מעהרין, ובשנה שלאחריה לרב בוינה, בשנת 1637 נקרא להיות רב הכולל בפראג. לרגל מלחמת שלושים שנה הטילה הממשלה מסים כבדים על כל הקהילות. הוא היה בראש הועד לקביעת המסים, שהגיעו לסכום של ארבעים אלף טהאלר.

הלשינו עליו לפני הקיסר פרדינאנד כי הוא נושא פנים לעשירים ומעריכם פחות ממה שהם חייבים לשלם. גם הלשינו על ספריו "מעדני מלך" "ולחם חמודות" על הרא"ש כי בשמות האלה הוא פוגע במלך. במהדורה השניה הוסב שמם ל"מעדני יו"ט" ו"דברי חמודות". הוא עמד למשפט בתאריך ה' תמוז שפ"ט (1629) וחוייב מיתה, אך הקיסר נטה לו חסד והטיל עליו כופר נפשו 12000 טהאלר, ואם לא ישלם סכום זה ילקו אותו בשערי פראג וישימו אותו בכלא. בהשתדלות הקהילות הקטינו את הקנס לעשרת אלפים פלורין בתשלומים. אחר ארבעים ימי מאסר יצא לחופשי בכ"ח אב. אך הממשלה אסרה עליו למלא משרת הרבנות בפראג.״(סוף ציטוט)

מעניין לגלות שחלק גדול מחברי החרדים מכירים את הציור מסיפורי הצדיקים וביוגרפיות של ר' יום-טוב ליפמן. חיפשתי מידע ואכן מצאתי שהציור מופיע לעיתים בהקשר של סיפור מעצרו של הרב.

ֿבמקביל התגלע ויכוח בתוך קבוצת האמנים לגבי זהותו היהודית של האיש שבציור.

רבים בקבוצה טענו שהדמות והחלון מתאימים דווקא לסגנון של בתים עשירים מאזור אוסטריה באותה תקופה. התאריכים והאזורים שבהם פעלו הן האמן והן ר' יום-טוב ליפמן (פראג, וינה, איטליה, והולנד) אכן חופפים מעט, אך לפי תאריך מעצרו בשנת 1629, האמן היה אז רק בן שנתיים. אם הוא צייר את הרב היהודי במעצר הרי שזו סצנה מבוימת ולא מתועדת בזמן אמת.

ייתכן שהאמן שאב השראה מהסיפורים על ר' יום-טוב ליפמן. יחד עם זאת ראוי לציין שואן הוגסטרטן היה ידוע בציוריו המדויקים ובאשליות הוויזואליות – אפילו חתימתו נראית כאילו היא חרוטה באבן. כדי לצייר דמות כה מפורטת, היה עליו לעבוד מול מודל שעות רבות או לשלב דמות שדגמנה בסטודיו שלו ולשלב אותה לתוך רקע של חלון.

השאלות עדיין רבות: אם אכן מדובר באסיר, האם הוא שימש מודל לציור? האם עמד שם שעות ארוכות?

אחת המשתתפות בקבוצת האמנים העלתה צילום של חלון דומה מאוד לזה שבציור, הנמצא בבית היסטורי עמיד במאזין, אוסטריה. הדבר עשוי לרמז שמדובר אולי בסצנה ביתית ולא בכלא. בדקתי את סגנון החלון וגיליתי שחלונות בסגנון הזה עם זכוכיות שנראות כמו תחתית בקבוקים, היה די נפוץ בימי הביניים.

עובדה מעניינת נוספת: כמאה שנה לאחר מכן בשנת 1769 צייר האמן יוסף האזינגר יצירה בהשראת היצירה המקורית בשם "האישה בחלון" ושם יותר ברור שמדובר באישה המציצה מחלון ביתי.

נושא נוסף שצריך לקחת בחשבון בניתוח יצירה זה האקלים החברתי של האמן והתקופה בה נעשתה היצירה. ישנו מושג לגבי האמנות ההולנדית מאותה תקופה בשם "וניטס" ו"ממנטו מורי". תרגום של הפסוק "הבל הבלים, הכל הבל" מספר משלי, ז'אנר זה של אמנות מתייחס לארעיות של החיים, המוות וההבל של דברים ארציים. המושגים הללו התפתחו אצל הפרוטסטנטים, שפרשו מהכנסייה הקתולית והכניסו סמלים רבים לציורים, שנראים לפעמים כנושא חילוני או כטבע דומם פשוט, אך בעלי משמעות עמוקה: טיפת טל על פרח כסמל למים הקדושים, פרי רקוב מזכיר את זמן החיים שהולך ואוזל, שבר בשולחן שיש מסמל את המזבח, ועוד.

בציור של הזקן בחלון של ואן הוגסטרטן ישנו בקבוק זכוכית שיכול לרמוז על מים קדושים, השתקפות בזכוכית המדמה את ישוע, או משקה שיכר מסוים המתקשר ליין הקדוש.

ואולי בכלל הציור עוסק באלכימיה ומדעים. במאה ה-17, המדע, במיוחד האלכימיה, היה נושא בולט. ובקבוק הזכוכית עשוי להיות קשור למסורת זו. אלכימאים האמינו בשינוי החומרים ובגילוי "אבן החכמים", שנחשבה כמעניקה חיי נצח. הבקבוק יכול לסמל אפוא את החיפוש אחר ידע ואלמוות.

נושא אחר שאפשר לקחת בחשבון זה הפרקטיקות הרפואיות של אותה תקופה. במאה ה-17, בקבוקי זכוכית שימשו לעתים קרובות להכיל תרופות או עשבי תיבול, ומשמעות הבקבוק יכולה להתייחס לרעיון הריפוי, ההזדקנות וגוף האדם. הזקן בציור, שמביט מבעד לחלון, יכול לייצג גיל וחוכמה, והבקבוק עשוי להתייחס באופן סמלי לניסיונות רפואיים להארכת חיים.

סיבה אפשרית נוספת לבקבוק הזכוכית יכולה להיות מסיבה פשוטה של הרצון של ואן הוגסטרטן לריאליזם ותשומת הלב שלו לפרטים. הוא נודע ביכולתו יוצאת הדופן לשחק עם אור, השתקפות ומרקם בציוריו. הבקבוק יכול להיות פרט אמנותי שמדגיש את האומנות, הטכניקה והדיוק של האמן.

פרט מעניין כשהתעמקתי בציורים של ורמייר גילית שבציור שלו ה: מופיע חלון זכוכית דומהלציור שך הזקן בחלון

פאן פאקט נוסף: בשנת 2023 יצא באוסטריה בול עם הציור "הזקן בחלון" כחלק מסדרת בולים על יצירות אמנות חשובות.

הסיפור הזה מעורר בי סקרנות רבה ואשמח לשמוע אם יש לכם מידע נוסף לגבי הקשר בין ר' יום-טוב ליפמן לבין הציור