מעשה בגלגיליות

כשמצאתי נעליים עם גלגיליות במחסן הבגדים המשומשים שבקצה החצר לא היה מאושר ממני בעולם. בהתחלה מצאתי רק נעל אחת עם מגף לבן וארבעה גלגלים אדומות ומבריקות ולאחר חיפושים רבים מצאתי את גם את הזוג השני מחייך אלי מתחתית הערימה. עם זוג הנעליים הנוצצות בידיי התחבאתי בפינה נסתרת מאחורי המחסן ולבשתי אותם אחד אחד. קשרתי את השרוכים, ליטפתי את הגלגלים בחיבה וניסיתי להיעמד על רגלי. נאחזתי בציפורני בתוך הקיר של המחסן שהיה מצופה בשליכט דוקר אצבעות והצלחתי לעשות את צעדי הראשונים בחלום הגלישה הגדול. בעיני רוחי ראיתי את עצמי מתגלשת בהנאה במורד הרחוב. רגלי ניתקות מהקרקע ואני מצמיחה כנפיים ועפה. צעדתי עם הגלגיליות בכבדות ובסרבול. רגל צד ימין הלך לכיוון ימין ורגל שמאל פנה שמאלה. שני רגלי התרחקו זה מזה עוד ועוד עד שנפלתי על ישבני. לא הרגשתי כאב כלל. קמתי והתחלתי לצעוד שוב. הפעם הצלחתי ללכת שלוש פסיעות עד לקיר ממול ונפלתי שוב. לאחר כמה ניסיונות של נפילות וחבלות החלטתי שכדאי להוריד אותן מרגלי לעת עתה מכיוון שמתחיל להיות מאוחר. עוד מעט אמא תשלח מישהו לחפש אותי ולא טוב שיראו את הגלגיליות. הגלגיליות נכנסו בקטגוריית המשחקים האסורים יחד עם האופניים והסקטבורד. 
היה לי קשה להיפרד מהגלגיליות הנחשקות אבל הייתי חייבת לחזור הביתה אז הסתרתי אותן מאחורי בלוני הגז בחצר ונפרדתי מהן בהבטחה שנפגש שוב בהזדמנות הקרובה. בימים הבאים לא היה פשוט להוציאן מהמחבוא. תמיד היו עוד ילדים בחצר שיכולים לגלות עניין ואסור שהדבר יגיע לידיעת המבוגרים. כך עבר יום ועוד יום והתקווה שלי ללבוש את הנעליים עדיין לא התממשה עד שהגיע יום חמסין חם במיוחד. זה היה בשעות של אחרי הצהריים עם חום איימים. השמש הקופחת הבריחה את הילדים ועוברי האורח מהחצר והחתולים נמנמו בצל שמאחורי המדרגות. נוצרה לי הזדמנות של שקט והתייחדות עם הגלגיליות והתחלתי להתאמן. הזעתי והתנשפתי מחום אבל התקדמתי עוד מטר ועוד מטר בהתמדה. ההתרחקתי מהקיר השורט כשידיי מונפות באוויר והתחלתי להתגלש על אמת. הגלגלים הסתובבו במהירות והחליקו בשקט מעל רצפת החצר הלוך ושוב. החצאית הגדולה התנפנפה ברוח והיה לי שמח בלב. הזמן עבר מהר והשמש פנה מערבה וכשהתחיל להיות יותר מוצל בחצר נפתחו הדלתות של השכנים והילדים התחילו לצאת מהבתים. היה לי כייף עם הגלגיליות אבל היה לי בודד לשחק איתן לבד והרבה יותר מעניין להנות יחד עם עוד ילדים. חשבתי שנוכל לעשות ברית שתיקה ביחד וההורים לא יגלו. הילדים התגודדו סביבי ורצו לנסות גם. עשינו תורות וצחקנו כשנפלנו על הישבן שוב ושוב. לקראת ערב החזרתי את הגלגיליות מאחורי בלוני הגז עד למחרת. ככה חגגנו עם האטרקציה של הגלגיליות עוד כמה ימים עד שזה נגמר. יום אחד הגלגיליות לא היו במחבואם מאחרי בלוני הגז. הילדים הצטערו לרגע קט אבל מהר מאוד הם כבר היו תחת הרפתקאת חצר אחרת ושכחו מהגלגיליות. 
בערב אמא שלחה אותי לזרוק את שקית האשפה וכשהתכופפתי מעבר לפח הירוק הציצו אלי הגלגיליות במבט עצוב. הם היו מכוסים באשפה של אחרים והיה להם חשוך וחנוק. התבוננתי בהם בצער והרגשתי גוש בגרון.. 

Small Steps Create Big Shifts

Confidence doesn’t always arrive with a bold entrance. Sometimes, it builds quietly, step by step, as we show up for ourselves day after day. It grows when we choose to try, even when we’re unsure of the outcome. Every time you take action despite self-doubt, you reinforce the belief that you’re capable. Confidence isn’t about having all the answers — it’s about trusting that you can figure it out along the way.

The key to making things happen isn’t waiting for the perfect moment; it’s starting with what you have, where you are. Big goals can feel overwhelming when viewed all at once, but momentum builds through small, consistent action. Whether you’re working toward a personal milestone or a professional dream, progress comes from showing up — not perfectly, but persistently. Action creates clarity, and over time, those steps forward add up to something real.

You don’t need to be fearless to reach your goals, you just need to be willing. Willing to try, willing to learn, and willing to believe that you’re capable of more than you know. The road may not always be smooth, but growth rarely is. What matters most is that you keep going, keep learning, and keep believing in the version of yourself you’re becoming.

Turn Intention Into Action

Confidence doesn’t always arrive with a bold entrance. Sometimes, it builds quietly, step by step, as we show up for ourselves day after day. It grows when we choose to try, even when we’re unsure of the outcome. Every time you take action despite self-doubt, you reinforce the belief that you’re capable. Confidence isn’t about having all the answers — it’s about trusting that you can figure it out along the way.

The key to making things happen isn’t waiting for the perfect moment; it’s starting with what you have, where you are. Big goals can feel overwhelming when viewed all at once, but momentum builds through small, consistent action. Whether you’re working toward a personal milestone or a professional dream, progress comes from showing up — not perfectly, but persistently. Action creates clarity, and over time, those steps forward add up to something real.

You don’t need to be fearless to reach your goals, you just need to be willing. Willing to try, willing to learn, and willing to believe that you’re capable of more than you know. The road may not always be smooth, but growth rarely is. What matters most is that you keep going, keep learning, and keep believing in the version of yourself you’re becoming.

Make Room for Growth

Confidence doesn’t always arrive with a bold entrance. Sometimes, it builds quietly, step by step, as we show up for ourselves day after day. It grows when we choose to try, even when we’re unsure of the outcome. Every time you take action despite self-doubt, you reinforce the belief that you’re capable. Confidence isn’t about having all the answers — it’s about trusting that you can figure it out along the way.

The key to making things happen isn’t waiting for the perfect moment; it’s starting with what you have, where you are. Big goals can feel overwhelming when viewed all at once, but momentum builds through small, consistent action. Whether you’re working toward a personal milestone or a professional dream, progress comes from showing up — not perfectly, but persistently. Action creates clarity, and over time, those steps forward add up to something real.

You don’t need to be fearless to reach your goals, you just need to be willing. Willing to try, willing to learn, and willing to believe that you’re capable of more than you know. The road may not always be smooth, but growth rarely is. What matters most is that you keep going, keep learning, and keep believing in the version of yourself you’re becoming.